שלום לכולם! ישנו צ'אט חדש (ממש מתחת להודעה זו)! אנא קראו עליו וחוו עליו דעה פה:
http://hebrewtimeslations.forumisrael.net/t1732-topic

  • הכרזה & דביק
  • 291211
    מה המצב, כאן ג'יטי. ועיב הנדחף!
    בלי חפירה מיותרת, נעבור לשאלות ולתשובות. <מחיאות כפיים!>
    *מכין פופקורן*



    - מה זה בעצם "תזגום"?

    תזגום (הלחם של "תזמון" ו"תרגום") הוא תרגום של שיר לעברית, תוך שמירה על המשקל והקצב של השיר המקורי. במילים אחרות, תזגום הוא תרגום של שיר בצורה כזאת שיהיה אפשר באמת לשיר אותו בעברית.
    יש לציין שהמילה מוגנת בזכויות יוצרים וכל נסיון לצרוב ולמכור אותה בשוק פסול.

    - אני לא מתזגמ/ת ולא...
  • נושאים
  • 150115
    אפילו לדבר פשוט כמו ללכת ללימודים אין כוח. הייתי רוצה לשתף מה שעובר עליי בזמן האחרון אבל קשה לי אפילו לדבר. הלילה האחרון היה במיוחד מלא בדרמות והבוקר לא היה יותר טוב אז הלכתי לסבא לחפש קצת שקט. פה ושם אמא שלי התקשרה ועניתי אבל לא הצלחתי לדבר. (כתבתי לה מכתב של 4 עמודים 'בקצרה' על מה מציק לי בבית אבל זרקתי לפח כי אין טעם לנסות שהיא תבין אותי) רק שמעתי אותה והשתתקתי. אני באמת כבר לא יכול. בקושי הצלחתי לדבר בחזרה לסבא שלי וזה באמת מצב שגורם ליאוש רציני כי יש לי הרבה מה להגיד אבל פשוט אין כוח ואתה מסתובב עם מבט ריקני בעיניים, אנשים שמים לב שאני מדוכא הבוקר אבל יש דברים שאי אפשר להסביר...
  • 181114
    כבר שלושה ימים שיש לי כאב גרון
    בהתחלה זה היה רגיל כזה ואחר כך זה התחזק
    אני לא טוב בלהראות את הרגשות שלי במילים אז בדרך כלל כשעובר עליי משהו אני מסתגר ושר את השיר שעולה לי בראש באותו רגע ומעודד אותי


    היום הרגשתי ממש לא טוב וחברה שלי (נקרא לה תותי) באה לבקר אותי. ניצלתי את ההזדמנות וניסיתי לעבוד איתה על קטע דיבוב  כי מלא זמן לא הכנתי, ולמרות הצרידות הקשה ממש רציתי לעשות את זה. אבל היא יותר התעניינה בלשיר את היטוריג'ימה של מיילין, היא מכורה אליו קשות כי הראתי לה תרגום...
  • 171114
    הכל התחיל ככה:
    אני מגיע ב1 בלילה לבית וקולט בכניסה לבית חתולה שמשום מה כל שאר המשפחה שלי זיהו ורק אני עוד לא ראיתי.
    אחרי 5 דקות כמובן נקשרתי אליה כאילו אנחנו מכירים שנים ונתתי לה חתיכת סטייק <3
    (יש לציין שהיא מעט שמנמנה עם ביטחון נמוך וכנראה בדיאטה, חתולים...)
    ישבתי איתה קצת וברוב טיפשותי חשבתי שהיא ופטאלו שלי (הארנבת) איכשהו יסתדרו. אבל אז פטאלו קפאה ו.. הבנתי טוב? אנלא כזה אידיוט :@ אז הפרדתי אותן וכל אחת במקומה וזה
  • 050913
    אז גיא גרם לי להיזכר שיש לי המון סיפורים ממשחקי תפקידים ששיחקתי שאפשר לספר. ולכן זהו בלוג סיפורי משחקי התפקידים הגדול שלי~

    בחטיבה הייתי חבר בקבוצת D&D במתנ"ס המקומי. בנקודה מסוימת אחד מחברי הקבוצה ניסה לעבוד על קוסם בצורה מאוד לא חכמה, נתפס ונזרק לכלא. אז כמובן שכולנו החלטנו להוציא אותו משם.

    שאר חברי הקבוצה עשו הרבה רעש ומשכו את השומרים מהכניסה. אני, קוסם, נכנסתי בלתי-נראה לבית הכלא ומצאתי את החבר ביש-המזל כבול בשלשלאות.
    הטלתי עליו לחש הקטנה חמש פעמים.
    הטלתי על עצמי תעופה, בבואת מראה והפכתי את עצמי לכלב.
    הקרב בחוץ נעצר ללא מעט זמן כאשר מבית הכלא יצאה שורה של...
  • 030913
    לפעמים אני מרגיש שאין לי על מה לדבר עם אנשים.

    אני כמעט בטוח שזו רק הרגשה אישית, כי זה לא נשמע נכון בכלל. אבל השיחות היחידות שיש לי עם אנשים בדרך כלל הן על תחומי עניין משותפים (אנימה ומנגה ושירה ותזגומים ומשחקים, ועבודה כשרלוונטי), או על נושאים נורא חשובים לי בשיחות נפש (שהן הכי מהנות, אך גם קורות הכי פחות ועם מעט אנשים). ואני בטוח שאם הייתי שואל אנשים הם היו עונים לי שלמעשה רוב השיחות הן ככה.
    אז הנה, אני שואל אתכם. רוב השיחות הן ככה?

    חוץ מזה... בזמן האחרון אני פחות מרגיש שאני רוצה להגיד דברים כאן. לא יודע אם זה בגלל שאני יותר ויותר מדבר עם אנשים בפלטפורמות אחרות על נושאים...
  • 170813
    איך אתם חושבים?

    אני חושב כנאום לאנשים במוח שלי. תמיד ברבים, משום מה. לא באותה שפה תמיד - קצת כמו בדיבור, הכי נוח לי להחליף בין עברית לאנגלית כל הזמן (אני יודע עברית ברמה יותר אינטואיטיבית אבל אנגלית יותר עשירה ויותר קל לי לבטא את עצמי בה בד"כ). הדובר לא נשאר אותו דובר - יש לי את הדובר הרגיל, והמבקר הפנימי (שמודע לז'אנר שלי תמיד וכו'), והערות הקהל ("האידיוט הפנימי"). רוב המחשבות שלי ביומיום הן נאום של הדובר הרגיל, ובנושאים קצת יותר עמוקים/חשובים לי הן דיון של הדובר והמבקר. כמובן שלהגיד את זה ככה לא באמת מכסה הכל - המבקר הפנימי הוא כנראה הרבה יותר דמויות מזה, והדובר גם יכול להתחלק לכמה...
  • 100813
    מה התחום שהכי מעניין אתכם? התחום שהייתם רוצים לעשות בו הכל כולל הכל?
    חשבתם פעם על מה זה באמת אומר, לעשות הכל כולל הכל?
    בואו נגיד שאני רוצה לקרוא ספרי מד"ב. נגיד מראש שזה לא כל מה שאני עושה, אלא אני קורא כמה שעות ביום. נהיה נדיבים ונגיד שאני קורא שני ספרים בשבוע. בשנה, קראתי קצת יותר ממאה ספרים. אין לי את המספרים, אבל אני חושב שדי בוודאות אפשר להגיד שבשנה יוצאים יותר ממאה ספרי מד"ב. משמעותית יותר.

    אפילו אם כל מה שהייתי רוצה לעשות לכל חיי הוא לקרוא ספרי מד"ב, אין שום סיכוי שאני אסיים. כנראה שאפילו לא רק את ספרי המד"ב הטובים.

    וזו הבנה די חשובה, בשבילי....
  • 020813
    אני מודע הרבה יותר מדי לז'אנר שלי. כלומר, משמעותית. בערך כל מילה שיוצאת מהמקלדת שלי היא כשאני במצב של מספר סיפורים, על עצמי. בשבוע האחרון הרגשתי את זה במיוחד, והדבר הנורא היה שאני לא באמת יכול להתנהג בז'אנר שלי.

    ספציפית, השבוע הרגשתי כמו דמות בסיפור פחות או יותר לכל השבוע. אבל... כשאני אומר הרגשתי, אני מתכוון שממש הגדרתי את עצמי בקופסה הזו, אבל הרגשתי כאילו אני מסתכל עליה מבחוץ. אז במקום ללכת להתלוננויות הרגילות שהייתי מצפה מהז'אנר, קפצתי ישר לתוצאה ("הייתי אומר לך לא לסכן את עצמך בקרב, אבל אני יודע כבר שבסוף אני אראה שאת יכולה להגן על עצמך בשדה הקרב בדיוק כמו כל אחד אחר, אז לכי על זה")....
  • 260713
    אני ממש גרוע בתכנוני זמנים. זה לא מפתיע - בני אדם הם ממש נוראיים בלתכנן דברים: אפילו לשאלות פשוטות כמו "כמה זמן יקח עד שתסיים את שיעורי הבית", מוצאים שהתשובה זהה כמעט לחלוטין בלי קשר להאם שאלתי על מתי אתה בטוח ב-50%, 75% או 99% שתסיים. אבל בדרך כלל אני עובד לפי לו"ז ובסופ"שים אני כמעט תמיד יודע מה אני עומד לעשות, אז אני לא שם לב לזה יותר מדי... אבל כבר פעמיים שהיה לי סופ"ש שבו ידעתי שאולי יש לי תוכניות, אבל לא ידעתי מתי, ולכן דחיתי כל מיני דברים שרציתי לעשות (כמו לכתוב פוסט בבלוג) לאחר כך, ואז לא היה לי זמן. מה שאני מנסה להגיד, בעצם, זה סליחה שאני מפספס שבועות, אני צריך להתחיל לכתוב את הפוסטים...
  • 120713
    כבר שבועיים שפספסתי את הבלוג השבועי שלי. הראשון היה כי נשארתי זבת כדי לסיים לעבוד על פרויקט עם דדליין ממש קצר (והצלחנו! זה היה מאוד כיף) והשני היה מרתון דאנגאן רונפה שסיימתי ביומיים והיה ממש כיף. החלטתי לא לעשות השלמות של עוד שני פוסטים נוספים כמו בפעם הקודמת שפספסתי שבוע. deal with it. 

    תזגמתי השבוע בבסיס. זה היה מוזר אבל כיף. אני צריך לעשות את זה יותר.

    שלא כהרגלי היום אני אחפור על מנגה וזהו. אני מרגיש צורך להצדיק את עצמי לעצמי כי אני קורא מנגה נוראה ואין לי עם מי לדבר עליה. כנראה ששמעתם עליה, קוראים לה fairy tail.

    אזהרה: הפוסט הזה כולל המון ספויילרים. הם עטופים...
  • 220613
    השבוע הייתי בבית רק יום וחצי, וגם חלק מזה היה אצל חברים. חוץ מזה גם שיחקתי ראגנארוק אונליין 2 בערך יום שלם. אז לא היה לי זמן לתזגם או לעשות כל דבר אחר, כולל לחשוב על משהו לכתוב. אז במקום זה, הנה משהו שכתבתי במהלך השבוע על הדמות האהובה עלי מהוקוטו נו קן (hokuto no ken):

    הוא היה פיראט, אך חי כך רק מפני שהאדם היחיד שהוא האמין בו אמר לו לחכות באותו חוף. עשור לאחר מכן, הוא עוד חיכה שם, אף על פי שבנו אבד בצד השני של הים הבוגדני.
    כשהוא שמע שהמושיע הדגול נוצח, הוא לא וויתר. הוא חיכה, אף על פי שהמושיע החדש לא ידע על קיומו. ויום אחד, המושיע החדש הגיע. הוא הוביל אותו מעבר לים, סיפר לו את שמו...
  • 150613
    מאוד קשה לי לתת מחמאות ישירות. אין לי בעיה עם מחמאות "עקיפות" יותר, ולהשאיר דברים implied זה בכלל מאוד פשוט, אבל מאוד קשה לי להגיד על משהו שמישהו עשה שהוא "מצוין" או "טוב" (איכשהו התרגלתי קצת יותר למילים "נהדר", "נפלא". "מרשים" מרגיש תמיד נורא ציני). אני מרגיש הרבה יותר בנוח להגיד "וואו, זה כל כך" ולסיים את זה שם, או להשתמש ברטוריקה צינית כדי לקבל אפקט דומה. סמיילים זה בכלל נהדר, ממש התמכרתי אליהם ואני מאוד מנסה להשתמש בפחות.
    וזה די מעצבן אותי.
    אני רואה אנשים זורקים מחמאות בלי שום בעיות. "מצוין", "מדהים", וביטויים יותר קיצוניים. אולי זה מזכיר לי את הערסיםפרחות מבית הספר, או טראומות פאנבויים...
  • 080613
    אני מאוד נהנה ללמוד שפות. אנגלית למדתי בכיתה ד' בגלל שגרנו שנה בארה"ב ומאז אני משתמש בה כל הזמן; שיעורי לשון היו מהאהובים עלי בבית הספר. ערבית, איכשהו, לא תפסה אותי, ויום אחד אני רוצה לחזור וללמוד ערבית. אבל כמובן שהשפה שאני הכי נהניתי ללמוד - ועדיין לומד - היא יפנית. אני לומד יפנית כשנה וחצי עצמאית, ויש בשפה הזו כל כך הרבה נקודות מעניינות שהחלטתי שאני חייב לחלוק כמה מהן איתכם, אפיול שכנראה שאתם יודעים חצי ממה שאני אגיד:


    1. יפנית עובדת כמו דיבור יודה. כלומר, ביפנית במקום להגיד "יפנית עובדת כמו דיבור יודה" הייתי אומר "כמו דיבור יודה יפנית עובדת". המילית/סיומת שמייצגת את חיוביות/שליליות...
  • 010613
    בשבוע שעבר (=ביום חמישי) תכננתי לספר שני סיפורים, אבל הסיפור הראשון היה מקום כל כך מושלם לעצור שלא עשיתי את זה. אז היום אתם מקבלים גם פוסט רגיל וגם סיפור. נתחיל בסיפור, שלא יוצג בצורה דרמטית וטרגית כמו הסיפור השני כי הוא פחות דרמטי וטרגי.
    כשעמדנו לטוס לארה"ב, חששתי שמשהו יקרה לפוקימונים שלי. היו לי בערך עשרה פוקימונים ברמה 100 - אל תתפסו אותי במילה (לא שאתם יכולים לבדוק, נה) אבל למיטב זכרוני הם היו מגניום, ג'ינקס, גרידוס אדום, מנטיין, ראיקו, סואיקון, טוגטיק, ובוודאות עוד כמה שאני לא זוכר. בכל מקרה, לקחתי מחצית איתי לארה"ב ואת החצי השני החלפתי למשחק הפוקימון בלו של חבר (מסתבר שהייתה לי כמות...
  • 300513
    לגמרי שכחתי לכתוב משהו בשבוע שעבר : ( תכננתי לכתוב ביום ראשון באינטרנט בבסיס, אבל... הוא קרס לכל השבוע. רדפתי אחרי האנשים שאחראים כדי שיתקנו את זה, אבל זה לא קרה. אז השבוע יהיו שתי חפירות. הראשונה היום.
    סאקי השיגה לא מזמן את הפוקימון הזוהר הראשון שהיה לה אי פעם. בגלל שלא יכלתי לענות לה באותו רגע, החלטתי פשוט להעלות את הסיפור על הכתב כדי שכולם יוכלו לבכות איתי.


    השנה היא 2002. אני גר בארה"ב לשנה, בכיתה ד'. המקום: המטבח בבית השכור שלנו. המצלמה מתמקדת בגיבור הסיפור - אני. ניתן לראות בין שתי ידי מכשיר ירקרק בעל מסך - גיימבוי קולור. אני לא זוכר מה בדיוק אני עושה באותו רגע - אני...
  • 180513
    לא היה שום דבר שרציתי לכתוב עליו השבוע. זה קצת חבל - הייתי ממש פרודוקטיבי השבוע, עם תזגומים של שלושה שירים באורך מלא ושניים קצרים, שלא לדבר על העובדה שפחות או יותר סיימתי את התזגום שלי לאתגר התזגומים הפורומי. וגם תיעתקתי מילים של שיר שאין לו ליריקה מדויקת בשום מקום באינטרנט.
    הייתי עסוק.
    אבל אני לא ממש רוצה לדבר על תזגומים. זה מרגיש די pretentious לדבר על תזגומים עם ותק של חודשיים וחצי בתחום, ואני לא מרגיש שיש לי משהו מעניין להגיד. אז הנה נושא שיצא לי לדבר עליו עם פלאן השבוע: הטעם שלי באנימה.


    האנימה האהובות עלי הן כמעט כולם דרמה/פסיכולוגי, עם נטייה לכיוון האקשן. זה סבבה,...
  • 040513
    אם הייתם מדברים איתי על אנימה כיום, כנראה שהייתי יכול להגיע די רחוק בשיחה בלי שיהיה לכם מושג שלמעשה לא ראיתי/קראתי כמעט שום דבר ממה שאתם מדברים עליו. למעשה, אם הייתם שומעים אותי ממליץ לאנשים אחרים על אנימה ו/או מנגה, הייתם מגלים שאני נשמע כמו תקליט שבור - אותן הצעות שוב שוב לאנשים שונים.


    זה לא מפתיע. אני לא רואה אנימה הרבה זמן - בערך מאז כיתה י"א, כלומר משהו כמו שלוש שנים, ולמשך הרבה מאוד זמן לא ראיתי אנימה כמעט בכלל, כי המקור היחיד שלי להמלצות היו קבוצה של שלושה חברים שהמליצו בעיקר על חרא (כאשר חרא זה השונן המצוי, כגון בליץ', נארוטו, וכו'). למעשה בגלל זה גם לא יצא לי לראות את...
  • 110513
    הצבא עשה פלאים לקשרים החברתיים שלי.


    מאז החטיבה, היו לי בערך שלושה חברים בכל רגע נתון. זה לא שלא הייתי מדבר עם הכיתה, פשוט לא היה לי שום קשר אליהם. הם אהבו לשחק כדורגל, ולראות תוכניות ריאליטי, ולצאת לברים ועוד כל מיני דברים שאף פעם לא רציתי לעשות. אז הייתה קבוצה קטנה של אנשים שהחשבתי כחברים, אבל פרט להם לא הייתי רואה אנשים אחרים כשלא הייתי חייב. בנקודה מסוימת בסוף החטיבה ננעלתי על שני אנשים, שהאח של אחד מהם הצטרף אלינו בנקודה מסוימת. כולנו היינו גיימרים וכולנו אהבנו אנימה ומנגה (אני פחות מהם, באותו זמן. כנראה כי הייתה לי סלידה רצינית מפירטיות של כל דבר. אבל פירטיות זה לא לפוסט הזה)....
  • 250413
    שלום, אני יוני, והמוח שלי לא אוהב לוותר על רגשות.

    ראיתי לפני כמה חודשים את קבר הגחליליות בפעם הראשונה. העיניים שלי עשו את הדבר הזה שהן תמיד עושות כשאני רואה משהו עצוב - ערפל מימי שהוא כמעט אבל לא באמת בכי. זה סרט מאוד עצוב, וזה לא מפתיע שהזלתי דמעה. אבל למשך כל היום לאחר מכן חשבתי על הסרט.
    אני בטוח שזה לא מפתיע אתכם. אחרי שרואים סרט עם מסר, בעיקר סרט רגשי כמו קבר הגחליליות, אנחנו אמורים לשמור אותו בראש לכמה זמן. אז הנה עוד דוגמה: לפני כמה שנים, המנגה של נגימה (mahou sensei negima) נגמרה. כשסיימתי אותה, הייתי מרוצה מהסוף. אבל למשך כמה ימים לאחר מכן, הייתי קצת מדוכא - עד שמצאתי משהו...
  • 190413
    לפני כמה חודשים ניסיתי להחליף גלגל באוטו, בשביל שכשאני אתקע באמצע כביש נטוש באמצע הלילה עם פנצ'ר אני אדע איך להחליף גלגל. הכל היה בסדר גמור, חוץ מהעובדה שלא היה לי מספיק כח בשביל לסובב את שני המוטות שאם הייתם מסובבים את הראש ומצמצמים את העיניים וממצמצים קצת אולי הייתם יכולים לקרוא להם מברג (זה מעין פלוס גדול ממתכת עם חורים לברגים בארבעה גדלים שונים בכל קצה. אתה מחזיק שניים ומסובב). אבא שלי אמר שזאת סיבה מצוינת להתחיל ללכת לחדר כושר.

    אני הסכמתי, אבל זה לא היה כל כך פשוט. עבר חודש עד שהתחלתי באמת ללכת לחדר הכושר בבסיס (כן יש לי חדר כושר בבסיס כל האנשים שהם לא תומר יכולים לקנא בתנאי השירות...
  • 110312


    ובכן, פתאום התחשק לי לכתוב כאן משהו... אבל אני לא יודעת עד כמה אנשים כאן ממש קוראים את זה, אז רציתי לדעת - אתם רוצים שאני אמשיך או לא? יש מצב שאני אמשיך לחפור לעצמי מידי פעם בלי קשר לאף אחד, אז השאלה לא כל כך מתאימה, אבל עדיין XD

    אז מה קורה בחיים שלי בינתיים?
    הרבה. כמו שאתם יודעים, יש עכשיו את כל עסקי הגראדים המקסימים האלה... כבר התרגלנו, כמובן, כי כבר מאז עופרת יצוקה היו ימים אקראיים שפתאום היו אזעקות, ואז זה כמה ימים של מתיחות, ואחריהם שקט, ואז... הכל חוזר למסלולו, כאילו מעולם לא היה. גורם לך לחשוב איך המוח האנושי (או שאומר המוח הישראלי?) פשוט יכול לאתחל את עצמו ככה....
  • 020112
    עלילותיה של העלמה המכונפת לכל מי שרק ירצה לקרוא
    אהם. עידו היקר, הידוע כעיב, היב, והמלך הבלתי מעורער של הפורום - הוסיף כאן את קטגוריית הבלוגים. חשבתי שיהיה מכובד לפתוח את הנושא בדברי, בתור אחת ממייסדות קהילת התזגומים ובעלת יכולת על של חפירה.

    לא ממש ברור לי מה אני אמורה לכתוב כאן, אבל אם הרעיון הזה ילך זה כנראה יהיה פחות על חיים אישיים ויותר על מחשבות, תהיות, שאלות - אולי דברים שכתבתי בעצמי ולא מצאתי לנכון לפרסם בשום חלק אחר של הפורום.

    יש דברים מסויימים שהייתם רוצים שאכתוב כאן? אם יהיו לכם רעיונות, אני אשמח לקחת אותם בחשבון!

    אולי אני אוסיף סקר.. כן, אני אוסיף סקר ^^

    אז שנתחיל בבלוג?

    קודם...

משתמשים המדפדפים בפורום זה: אין

אחראים

אין

Permissions in this forum:

אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה

  • הודעות חדשותהודעות חדשות
  • יש הודעות חדשות [ פופולארי ]יש הודעות חדשות [ פופולארי ]
  • יש הודעות חדשות [ נעול ]יש הודעות חדשות [ נעול ]
  • אין הודעות חדשותאין הודעות חדשות
  • אין הודעות חדשות [ פופולארי ]אין הודעות חדשות [ פופולארי ]
  • אין הודעות חדשות [ נעול ]אין הודעות חדשות [ נעול ]
  • הכרזההכרזה
  • דביקדביק
  • Global announcementGlobal announcement