חדשים בפורום? לחצו כאן כדי ללמוד את כל מה שאתם צריכים, ולאחר מכן מוזמנים להציג את עצמכם כאן!

החיפוש מצא תוצאה אחת

על ידי Keeno
on 2015-03-01, 00:51
 
חפש בתוך: התזגומים
נושא: Jin - Headphone Actor
תגובות: 5
צפיות: 958

Jin - Headphone Actor

אז מה, שנה וחודש מאז התזגום האחרון שלי? D: ואיזה דרך טובה יותר לחזור מאשר Jin (אה, וקאגפרו)~
בכל אופן, אוטוטו התזגום ה-100! אז אם יש לכם רעיונות למה אפשר לעשות, זה הזמן! (כי כנראה עד שהוא יגיע בני האדם ייכחדו או משהו).

התזגום הזה היה בעבודה הרבה זמן. חלקכם יגידו הרבה מאוד זמן אם הייתם יודעים XD אבל זה רק בגלל שרציתי כרגיל לאתגר את עצמי ולהכניס כל מיני אמצעים ספרותיים כמו משחקי מילים וחרוזים, או למשל העובדה שלכל "פרק" בשיר יש חרוז בצליל שונה בבתים, ושהמעבר בין הבתים לפזמון מכיל טיזינג של כל החרוזים~

אבל למה לספיילר הכל? האזינו וגלו בעצמכם~
--------------------
https://www.youtube.com/watch?v=Hsc4LW-la-M


--------------------
היה זה יום לגמרי ממוצע
כזה בו לא יקרה דבר שהוא מחוץ לשגרה
לכן מתוך שעמום, הרדיו לי אז נגלה
ומתוכו בקע קול, שרק גרם לשתיקה

"בצער רב עלינו למסור הודעה,
העולם יסתיים בטרם צאת היממה"
אמר נשיא מסוים מאיזו מדינה
והמחנק מדמעותיו את קולו אז קטע

מהחלון להקה של ציפורים נדדה
את שמי התכלת מעל היא מיד כסתה
את הירח הסהרורי בלעה כשעפה ללא נודע

סיימתי חצי משחק, אך ללא שמירה
על שולחני ספר לימוד ללא נגיעה
וכדי לגרום לגופי לחדול מכל רעידה
הנחתי על ראשי אוזניות

את האמן, שזהותו לא ברורה
את היצירה, שאיש לא מכיר מלבדו
כך הנגן בחר ופתאום קול לי אמר-
"הי, את רוצה לחיות, זה נכון?"

חלפתי על פניו של עולם שנד לו
וכל הבניינים רעדו, כמו שיקפו אותו
לא היה ספק, זו הייתה זהותו
זה קולי בו מאסתי, שקרא לי לבוא-

"אל האופק - לגבעה, עוד עשרים שניות, לא,
אין זמן לחרטות, את תראי, כל דבר בשעתו
רק הקשיבי והשליכי את כל הספקות
והתקדמי בעשרים השניות..."

אל עבר צומת דרכים שעמוס כולו
גברים, נשים, ילדים... לא היה מחבוא
הצעקות והבכי את גופי עטפו והראו מולו...

אחד הקים מהומה, ילדה בכתה לידו
הכומר רק התפלל - ואני איתו
הוא רץ עם כל האנשים אך דמות אחת נגדו
המשיכה אל הגבעה בכל זאת...

באוזניות אז הקול רק המשיך ואמר
"עוד שתיים עשרה דקות..." הוא הכריז לבדו
אם המציאות תעלם בצורה לא ברורה-
אז לי לא נותרה ברירה עוד, נכון?

פזמון הצעקות התחלף בצער
בעשר השניות רק מראה של דמעות נותר
עוד היו ספקות בליבי אך ראשי רק חזר-
את שירת האנושות לא ישמידו

"קדימה, רק דקה, ונותר עוד פער!"
אך לא שמעתי כלום כי כבר לא התרכזתי בדבר
הגבעה אותה רציתי כל כך לחצות
הייתה מולי ונותר לעלות...

בחוסר נשימה לבסוף הגעתי
מולי נגלו שמיים על קיר שחסם אותי
ומאחוריו, מדענים מחאו כפיים רק לי-
"נהדר", אמר אחד והבנתי...

עלה בי ספק

ראיתי שהעיר בתוכה גדלתי
פשוט הייתה מתקן לניסוי וכולו זמני

"לא עוד הכרחי,
זה סופי"

המדען אז אמר, והטיל פצצה ברוגע ובין רגע-
הבנתי שחיי עד עתה היו שקר
בקופסא קטנה, ומבלי שאכיר דבר אחר

ולכן הייתי כל כך המומה
כשצפיתי שם בעיר ההרוסה
ואף יכולתי גם כמעט להשבע
שבאוזניי לחשו לי "סליחה..."
--------------------
אז... נתראה בשנה הבאה? 3:
--------------------
יפנית ואנגלית:
https://www.youtube.com/watch?v=Hsc4LW-la-M
--------------------
עוף קולני:
https://www.youtube.com/watch?v=a-iH9pOKlk4
--------------------
תגיות:
#תזגום, #תזגומים, #תרגומים

קפוץ אל: