Yubiwa - Maaya Sakamoto

לשיר הזה תמיד היה מקום חמים מאוד בלב שלי (מאיה סאקאמוטו  ) ותמיד רציתי לתזגם אותו, אבל איכשהו עם הזמן אני חושבת שלמדתי להבין את הרגשות שנצורים כאן יותר, ולכן ניסיתי להסיט אותו קצת מנקודת המבט הקיטשית והיבשה וליצוק בו קצת מעצמי. אני מקווה שזה הצליח, ושמשהו ממני משתקף בין המילים כאן...
ואם לא מהמילים שלי, אז לפחות מהקול המהמם של מאיה. מעטים אלה שמצליחים להעביר כל כך הרבה רגש ויופי בפשטות כזאת.
האמת שהשיר די קשה לתזגום, אז אם ראיתם משהו שהייתם משפרים כאן אשמח לשמוע!



מבלי משים דמעות חמות על לחיי זולגות
אין ביכולתי את החיוך האחרון שלך לראות עוד
אל תלך עכשיו! אל תלך עכשיו… הישאר עוד קצת
השמש, פרצה מבין עננים אפורים

אמנם אני קטנה כל כך, חסרת כל חשיבות
אך כל חלקיק בלב שלי אהב אותך אז בכנות
על מה שהיה, מוקירה תודה
על הרגשות, האלה, אשר לימדת אותי להרגיש

"ברגע ההוא, אני..
הבטתי בשובלי הסילון נעלמים"

אף פעם, אל תשכח,
ש-אתה לא לבד
גם משני קצות עו-לם זה,
תוכל, לתת לי יד

כשנפגשנו אז, אט-אט, למ-דתי אהבה
וכעת, בדידות ועצב רב, אתחיל ללמוד

גם אם דבר מה מליבי עוד יעלם אז דבר מה
בלי ספק עוד יוולד
כי החיוך אשר שלחת כשנפרדנו, 
רק ניסה הוא להפציר בי
שבעולם הזה, אנצח

יום יבוא ובו, לבסוף, שנינו עוד ניפגש (עוד ניפג~ש)
גם משני קצות עו-לם זה,
ת-ביט אל תוך עיני
כל תקווה, כל ח-לום ש-יבוא, נסה להגשים
ונשמור רק הבטחה אחת
שעמוק בפנים, ננצור לעד,
את הכל
ונצעד כך אל עתיד חדש, שטוף באור