In the Rain - Keeno

2018-06-04, 22:50

השירים שבהם עוצרים לנשום ל-5:22 דקות, נשלחים לעולם אחר, וחוזרים שוב כשהלחיים רטובות ולא מבינים למה.

מחבקת את ברכיי, מחזירה את הנשימה
כשמבעד לחלון, פרץ המרום בבכי נורא
עד אשר נדם קולי, עוד המשיך לקרוא לך
ובפעם זו, אולי, לא, אייבב את צליל שמך

אה~

אט פותחת מטרייה, ויוצאת אל העולם
העולם הריקני, שבו כל אושר נעלם
מהלכת על השביל, בו צעדתי איתך,
אך הגשם השוטף, מוחה את כל הצבעים שלך

ושוב, אני את דמותו, עוד אחפש, בלי לחדול

וגם היום, מעליי השמיים אפורים
ונדמה כי עוד שנייה מתפוררים
לבדי אני רק מחכה ל-הבזק של כחול
אוו~
הכאב שבחזי ממשיך לדקור
אין דבר אשר מגן מפני הקור
הגשם השוטף,
הדהד סביבי
אז, אם תוכל,
מטר, נא הפסק

גופי, א-שר פעם, נעטף בך, עכשיו דואב
וגופך ש-נחקק כבר, בעייני, כבר לא, ימחק, מתוכי
קולך, ש-עדיין, ממלא את כולי בחום
וזה לא משנה, לנצח, אני אזכור אותו

אה~~

היי, אתה,
תוהה לי היכן
אתה עכשיו ועם מי?
אך, רק אולי,
אם הדי קולי אשר נשחק לו
יחצו את המרחק עד לליבך
אשבע שאת היד שלך אני לא א-עזו~ב

כמו מראה לרגשות שבקרבי
כל החום מתחיל לחמוק לו מליבי
הקור אט מחבק אותי

כל כך כואב,
והיכן אתה עכשיו יכול להיות?
אני כאן ולבדי אמשיך לחיות
מחכה שהשחקים ישובו לצבע ההוא
אוו~
גם היום, כפי קרה ביום רחוק
אני מרגישה שביכולתי לצחוק
לכן אבקש,
רק לשנייה,
אז, אם תוכל,
מטר, נא הפסק

אה~~