Ayano's Theory of Happiness -JIN

2014-03-28, 08:40

שלום לכולם, כאן ווינגס~ ^^
לנוחיותכם, אומר כי מקפים ופסיקים נוספו לכתוב על מנת להקל על ההבנה של הקצב, ולא לצורך פיסוק.

אוף... חשבתי שהתזגום הזה יהיה פשוט יותר :<
איכשהו ממש הסתבכתי איתו, השתדלתי לשמור על הסיפור והרגש שהמילים ניסו להביע וזה טיפה בא על חשבון חרוזים אבל אני מקווה שתסלחו לי...

3>

השיר:

Ayano's Theory of Happiness

ובמבט, לאחור
אני, בבני משפחתי נזכרת
“ראו כולם, זו אחותכם איאנו
לכן הקפידו נא לנהוג בה יפה”
בבקתה קטנה אשר קירותיה לבנים אדומות
הם לוחשים שם זה לזו, את פרטי תכניתם הסודית
שש עיניים אדומות, טמנו בחובן, את כל סודות
עברם המ-צולק הרחק מן המבוגרים

בדמעות מלאות אימה
“אני מפלצתי ממש!” צרחו הם
אך השבתי במהרה
“הן תדעו שזה ש-קר מוחלט.
והצבע האדום, הוא צבעו של הגיבור!
על כן אין, כל סיבה, אף לא קטנה, לחשוש, להיות אתם”

מוצאת דבר מה, נחמד,
או מ-יוחד,
מעמידה פנים כשל אחות, שוב
“הנה, הביטו בי”
עוטה צעיף אדום, ומחייכת,
“אנחנו כמו מרגלים”

ותחת זעם, האודם, הכל שם התחיל
אפילו אם, גיבורים לא, היינו, אף פעם
נבליח עוד חיוך כך, גם בלתי רגיל
וגם היום, נהיה משפחה

אז אתפלל לי, לאושר, עד קץ הימים
ואקווה, שידעו ש-כשע-צב יגיע,
“הסוד הזה הוא, שלנו בלבד”
ומול צחוקנו, החמה שקעה

………………….

בריזת האביב כבר כאן
והגיע הזמן, להתבגר
להכיר את העולם
השלוב עיוותים מיסודו

ודמעות האנשים, שזכיתי לאהוב
כמעט דוהות
ומבלי שאיש יבחין בכך
הן הופכות שחורות

עכשיו הבנתי ש-הכל, שוּנה
אך לא היה ביכולתי לאמר כלום
"לא, לא כך, רציתי זאת,אינני מוכנה
להיכחד עוד”, האושר פגש את קיצו

“הו זעם אודם, הבנו, אנא, לא עוד
חדל לזרות את ההרס בכל ע-תידנו”
בזמן שהתייפחתי, חשבתי רק זאת
אך החיוך, הוא החביא את הכל

“ולו היו לי, עיניים,צבועות ארגמן,
האם היה ביכולתי ל-שנות עתידנו?”
מלאת בושה ו-מעט מוזרה
טוויתי לי תוכנית סודית שלמה

……………….

ועכשיו, בהיעדרי,
לא אוכל שלא לתהות, אם מרגליי
מסתדרים כבעבר,
ממשיכים לחייך בלעדיי

הם בוודאי נוטרים, לי טינה על מעשיי, בכל זאת...
ייתכן שרק עכשיו אוכל “אחותם” להיות

הביטו שוב, לאחור
ראו, המילה שכה אהבתי
הן “אושר” הוא, מן דבר מתעתע
אולי יום המחר יאיר קצת על ליבכם